עמוס יורן

מה לדעתך משמעות החיבור בין אדריכלות לקיימות?

אני חושב שאין אדריכלות בלי קיימות, אני חושב שהיסטורית, הייתה אבולוציה של אדריכלות שהאדריכל נעשה יותר מעצב בניינים ותפקידים שהיו לו קודם עברו למתמחים אחרים- כגון במהנדסים ויועצי חשמל. רק עכשיו אנו חוזרים לזה שתפקידו של האדריכל כולל גם חשיבה על כל חלקי ומערכות הבניין.  ברור שמי שמסיים לימודים לא צריך להיות קונסטרוקטור אבל אבל הוא כן צריך להבין בצורה הרבה יותר אינטימית את המערכות. עד לא מזמן האדריכל יכל לצאת בסיום לימודיו ולהשליט את השפה העיצובית שלו. אבל כיום האדריכל אינו יכול להגיד לבעלי המקצוע מה חזונו וזה יבוצע- מכיון שאחת הדרישות המרכזיות, אם לא המרכזית, היא לייצר בנינים שצורכים כמה שפחות אנרגיה. רואים גם בחידושים האחרונים בעולם האדרכילות שבפרטי הבניין ניתנת  האינפורמציה של צריכת האנרגיה של הבניין. זה לא קל להכניס את הנושא לאקדמיה מכיון שהמרצים והמורים שם הם "דור המדבר"- הם עדיין לא מחוברים לזה.
בריטירט הקודם דובר שיש להחיל פרדגימה חדשה ומאז אני כל הזמן חושב איך להגדיר מחדש את הפרדיגמה החדשה. המורים שמלמדים היום עדיין תופסים ארכיטקטורה כמשהו שהאדריכל עושה כדי לתת ביטוי צורני לכישרונו שתשלב איכשהו במרקם הבנוי.ואני לא שותף לדעה הזו.

מהם מקורות ההשראה שלך לאדריכלות טובה ואחראית?

ישנם אדריכלים אולי לא חשובים כל כך ישנו תיאורטיקן כריסטופר אלכסנדר ישנו האדריכל ההולנדי Aldo van Eyck והקבוצה שלו שכוללת את הרמן הרצברגר. אלה דמויות מפתח וכמובן ישנם תיאורקטים מתחומים אחרים, ניקולס הברקן דמות חשובה ביותר, הוא העלה היפותזה בשנות השישים של המאה הקודמן של הפרדה בין תחומים בבניה ובזכות התיאוריה שלו שמאד הרשימה הקימו מכון מחקר שהוא עמד בראשו ושניסתה לקדם את התפיסות האלה. עשו עבודה תיארוטית מאד מעניינת, הוא התגלל להיות ראש בית הספר לאדריכלות בMIT ויש הרבה אנשי מקצוע שמאמינים בתפיסה שלו שהיא בניה פתוחה –open bulding ואלה דברים שצריך לחשוב עליהם בעידן של קיימות. אני גם מאד מתעניין בתחום של אקולוגיה, להבין את הקשר בין העולם שאנו חיים בו לעולם הטבע לבין העשיה שלנו, ולראות איך אפשר לגשר, זה אתגר לא קטן. התפתח תחום של Biomimicry שמנסה ללמוד מהטבע איך נוצרו פרונות לכול מיני דברים ולחקות את זה.

מהם הכלים שבהם אתה משתמש בעבודתך כמרצה וכאיש מקצוע?

Building information modeling- BIM, זה תחום חדש שאני נכנס אליו. אני משתמש במודלים של תאורה והדמיה. אילו תחומים הלוקחים אותי לממשק שבין תוכנות אקולוגיות בהרחבה לבין תוכנות אדריכליות תלת מימדיות.

את מי היית רוצה להזמין לשתף אתך פעולה במסגרת הקורסים שאתה מעביר?

בכיף עם נועם אוסטרליץ, אנחנו שותפים לראיה דומה. אשמח לעבוד גם  עם יוסי קורי, יש לו יכולת  לקחת רעיונות חדשניים ולקדם אותם בסביבה שהיא עדין חשדנית ולא מקבלת. הוא עושה את זה בצורה מאד טובה לפי דעתי.

מה חשוב לך שהסטודנטים ידעו ויפנימו עם סיום הקורסים שאתה מעביר?

איך לתכנן את המבנים שלהם על פי עקרונות הקיימות. מעבר למימד הביו-אקלימי התאמת המבנים לסביבה זה מה שאני קורא לו "מבנים כתהליך"- אני רוצה שהם יתחילו לחשוב על הבניינים שהם מתכנים  לא רק כאובייקטים, אלא כדבר המתחיל לחיות, מתחיל להתקיים. לאורך זמן יקרו כל מיני דברים, ואני כמתכנון צריך לדאוג לזה שהשינויים האלה יוכלו להתרחש  בקלות. אדריכל חושב שהוא סיים את עבודתו ברגע שהוא חותך את הסרט, אבל זה לא כך. כמה אדריכלים הולכים אחרי שנה שנתיים שלוש? לראות מה עם הבניין? מה הקשיים והבעיות? אם אנחנו חושבים על הבנין כתהליך איננו מתכנים אותו אחרת ולא כאוסף של עצמים ביחד לא משנה כמה זה יפה או כמה מרשים.

אם היה דבר אחד שיכולת לשנות בהכשרת אדריכלי העתיד, מה הוא היה?

אנחנו חוזרים לנקודה שצריך לשנות את הדגשים, אני הייתי נותן איזשהי מכינה לקראת הלימודים באקולוגיה. אקולוגיה זה תהליכים, בין יצורים, בינם לבין עצמם ויש כל מיני עקרונות, תהליכים, ושרשראות של תהליכים שצריך להבין. אני רוצה שזה יהיה בראושו של הסטודנט , ושיחשוב על התהליכים כשהוא מתלבט ולבסוף ייצור משהו שהוא הרבה יותר חי.

בעוד 5-10 שנים, כשהסטודנטים שלך יהיו בחזית העבודה, מה היית מצפה לראות מהם?

אנשים שמובילים את הדיספלינה בכיוון שדברתי עליו. זה לא פשוט ישנה גם המלחמה עם הקבלנים כל הזמן, יש להם פונקצית מטרה אחרת מאשר האדריכלים. עלות מחזור חיים היא חלק מאד אינטגרלי מתהליך הבניה. שליש בבניה ושני שליש במהלך חייו, והשאלה על מי העלות הזו נופלת. אנחנו רוצים להיות במצב שבו הבונה לא ישים את האדריכל בפינה ויגיד לו או שתעשה את זה בצורה הזולה ביותר או שאני לוקח מישהו אחר. זה יבוא גם אם תגבר הדרישה של הקליינטים שידרשו בניין שנוח חסכוני וטוב לחיות בו.

מה מעסיק אותך היום בעבודתך?

אני גר בבנימינה ויש פה פרויקט פינוי בינוי שמתגלגל כבר מספר שנים ולא מוצאים לו פתרון המניח את הדעת. 160 יחידות שיפונו ואז יבנו מחדש לאותם אנשים ועוד. הגיעו לחברת רסקו, שהסכימו לקחת את הפרויקט ובמקום 160 יחידות קיימות לבנות 600. בגלל שלא היו הרבה מועמדים אמרו להם תראו לנו דוגמא והם הביאו דוגמא שהיא עם מגדלים ענקיים, וכל בנימינה נרעשה מה זה יבנו לנו פה מגדלים?! איך זה קשור לבנימינה למרקם שלה? רובע עירוני שנראה כמו רמת אביב ב? פניתי לראש העיר ואמרתי לו, אני רוצה להראות לך איך אפשר לעשות את זה. יש לנו מקרה קלאסי של חברה מסחרית שיכולה לעשות מכה ולכופף את העירייה וזה מעשה לא מוסרי. אני מנסה להראות איך אפשר לבנות באותו אזור 300-400 דירות בבניה נמוכה. אם זה יתקבל אולי זה יתחיל דגם אחר של בניה. ברוב השכונות החדשות קמים בניינים גבוהים מאוד וזהו אינו הפתרון הנכון. בעוד 10 שנים ישאלו למה הלכנו לכיון הזה, היינו צריכים לחשוב אחרת. הבניינים  גבוהים מאוד מגיעים עם תחזוקה גבוה מאוד. אחרי כמה שנים המערכות מתקלקלות, ומאוד יקר להחליפן. היוקר של התחזוקה לא מתאים לאוכלוסייה לה מיועדים הבניינים. ואנשים ימצאו את עצמם תקועים בקומה עשרית בבנין עם בעיות שונות.
בלועזית מישהו המציא את השם ground scraper  כתחליף לגורד שחקים. הבה נתחיל לראות איך בנינים יכולים להיות נמוכים, קלים לתחזוקה ונותני איכות סביבה נהדרת. זה מה שהיתי רוצה לראות אבל אני מטיל ספק כי זה יקרה. הכוח הכלכלי הוא המניע העיקרי כיום וזה מה שהאנשים כבר מאולפים לרצות.

שאלות בונוס: מה המוזיקה שלה אתה אוהב להקשיב כשאתה עובד?

זה משתנה, תלוי בסוג הבנין. לא יודע. בלילה אני אוהב לשמוע מוסיקה קלאסית בקול המוסיקה ויש זמרים שאני מאד אוהב אבל קצת אולד פאשן. אבל אני לא שומע הרבה. רוב העבודה היצירתית שלי נעשת בלילה. אני קם בלילה ועובד עד 4-5 לפנו בוקר. בשש חוזר לישון. אני עברתי לשיטה שינה שבמקום שינה רצופה בלילה אני מפרק את השינה לכמה מקטעים במהלך היום.