נעם אוסטרליץ

מה לדעתך משמעות החיבור בין אדריכלות לקיימות?

אדריכלות היא קיימות: היא מאגדת מגוון עצום של תחומי ידע תיאורטיים ופרקטיים על מנת לאפשר לבני אדם להתקיים בסביבות מחייה בריאות לגוף נפש.

מהם מקורות ההשראה שלך לאדריכלות טובה ואחראית?

אדריכלים שאני מאד מעריך כמו לואי קאהן, רנצו פינו, תומס ראו, סטיבן הול ועוד. כאלה המשלבים בין עיצוב איכותי, פרטי מבנה וחשיבה כוללת על המהות של אדריכלות מקיימת. מקור השראה נוסף: אדרכילות נוף אקולוגית. אי שם בעבר  התחילו אצלי את החיידק עבודות של מייקל ריינולדס ודברים אחרים שהתחילו להתפתח בשנות השישים כמו למשל Self sufficient buildings. שאבתי משם השראה בעניין ייצור עצמי: חשיבה על אספקה של מזון, אנרגיה, מים כחלק מעבודת האדריכלות. מקרו אחר להשראה הם תיאוריות אדריכליות המדברות על יחסים בין סביבה למבנה ואינטראקציות משוכללות בין המקומי למעשה האדריכלי הצומח מהמקום. מקומיות ביקורתית כמו שמכנה זאת קנת פרמפטון וגם התיאוריות של כריסטופר אלכסנדר השפיעו עלי הרבה.

הלימודים בבצלאל היו מאד משמעותיים בעניין הזה בשנות התשעים, זאב דרוקמן, ארתור גולדריך, שמעון שפירא ומורים אחרים היו מהותיים בעיצוב החשיבה שלי. חשיבה על עיצוב אורבני, עיצוב סביבה ויכולת לקשר בין הפרט וקנה המידה העירוני.

עוד משהו שהשפיע עליי ומהווה עד היום השראה מבחינתי זה השנים הרבות שעשיתי בחברה להגנת הטבע, מסעות במדבר, בהימליה ובמקומות אחרים בעולם שבהם היכולת להתקיים קשורה ביכולת להבין את תנאי השטח הטופוגרפיה, האקלים והתרבות.

מהם הכלים שבהם אתה משתמש בעבודתך כמרצה וכאיש מקצוע?

מבחינתי זה אותם כלים. אני מתחיל כל עבודה בהבנת הסיטואציה והגדרה עבור עצמי של המטרות והמסרים שאני רוצה להעביר בתור מורה/אדריכל. גם באדריכלות וגם בהוראה באקדמיה אני מנהל מערכת תקשורת עם בני אדם ועם מרחב בנוי, מרחב טבעי, במובן הזה המטרה היא לייצר דיאלוג שבסופו של דבר יוצר סיטואציה טובה יותר מאשר נקודת המוצא שממנה התחלתי.

את מי היית רוצה להזמין לשתף אתך פעולה במסגרת הקורסים שאתה מעביר?

מפתחי טכנולוגיות מהתעשייה. קודם כל הייתי מעוניין לשלב בקורסים שלי אנשים שעוסקים בתכנון אקולוגי, תכנון נוף בגישות מקיימות, הייתי רוצה לשלב אנשים שעוסקים בסימולציות ומדידות ברמה גבוה. מעניין אותי לשלב אנשים שעוסקים בחשיבה על עיצוב מוצר ורובוטיקה מוך כוונה לתכנון מבנים שיש להם אינטליגנציה מלאכותית, מה שנקרא'מבנים לומדים'. נושא נוסף שממושך אותי והייתי שמח לשלב מתוכו מומחים בקורסים שלי עם סטודנטים זה חקלאות.

מה חשוב לך שהסטודנטים ידעו עם סיום הקורסים שאתה מעביר?

כל קורס זה משהו אחר. אבל אני כן יוכל לומר שהם צריכים לאמץ לא רק את התוכן של הקורס אלא להבין את התוכן כחלק מפרדיגמה שונה ולהתחיל לחשוב איך הם משלבים את זה ב DESIGN.

אם היה דבר אחד שיכולת לשנות בהכשרת אדריכלי העתיד, מה הוא היה?

זה שאלה מורכבת מדי והתשובה ארכה מדי. הדוקטורט שלי עוסק בהוראת אדריכלות אז אני לא יכול לענות על זה במילה. התהליכים של השינוי הם לא רק של רכישת ידע אלא שינוי שמשמעותו הוא השתנות אישית, שכרוכה בתהליכים רגשיים ולימודיים במובנים עמוקים. משם צריכה לבוא המחשבה על אופי ובניית הקוריקולום. אם אתה מבין שאתה לא רק נותן ידע לסטודנטים אלא משנה את התפיסות של בני אדם זה הבדל מכריע.  ההשתנות שאני מכוון אליה בתהליך של סטודנט היא השתנות בדרכי החשיבה, בזהות, ובמוטיבציות, בסדרי העדיפויות של מה חשוב יותר ומה חשוב פחות.

בעוד 5-10 שנים, כשהסטודנטים שלך יהיו בחזית העבודה, מה היית מצפה לראות מהם?

שיישמו את הפרדיגמה הנלמדת מתוך אמונה ושכנוע פנימי ולא מתוך עמידה בתקנה כזו או אחרת.

מהם התחומים שמעסיקים אותך כעת?

שלושה תחומים עיקריים מעסיקים אותי בתקופה האחרונה:

הרבה בתחום טכנולוגיות מתקדמות וחדשניות לבניה ירוקה ועיסוק בחומרים בחשיבת מחזור חיים שלם ללא פסולת ורעל. הנושא השני הוא חשיבה על ערים יצרניות ושילוב שירותי מערכת אקולוגית כחלק אינטגרלי מתהליך תכנון של שכונות.  בנוסף, אני עוסק בתהליכים אסטרטגים המניעים שינוי בתהליכי העבודה של מתכננים ושל גופים כמו שיתוף חברות וכן הלאה, במובן זה חינוך הוא חלק משינוי אסטרטגי. אלה הם גם תחומי המחקר שלי.

שאלות בונוס: מה המוזיקה שלה אתה אוהב להקשיב כשאתה עובד?

פעם הייתי מקשיב למוסיקה. היום אני עובד בריכוז מוחלט במה שאני עושה. לא יכול להסיט את תשומת הלב שלי לכלום.