היידי ארד

מה לדעתך משמעות החיבור בין אדריכלות לקיימות?

איכות חיים טובה יותר. קשר עם הסביבה, קשר עם העולם.

מהם מקורות ההשראה שלך לאדריכלות טובה ואחראית?

קודם כל דוגמאות קיימות שנמצאות גם במה שנקרא אדרכילות מקומית, וגם דוגמאות קיימות היום. אבל נקודת המוצא הכי מעוררת השראה היא מה שנבנה באדריכלות וורנקולרית (אדריכלות ללא אדריכל). מדובר במצבור של ידע אנושי עצום שהתבסס על דורות של התמודדות עם אקלים, תנאי שטח, תנאים טופוגרפיים, הצפות, רעידות אדמה. האדריכלות הזו צוברת בתוכה את התמודדות עם כל הגורמים האלה. בנוסף גם הפתרונות הטכנולוגים שיש כבר היום בארץ ובעולם מהווים מקור השראה ולמידה. ואח"כ ההשראה הכי פופולארית בזמן האחרון זה נושא של ביו-מימקרי (Biomimicry) שאני בתחילת ההכרות שלי עם הנושא הזה.

מהם הכלים שבהם את/ה משתמש בעבודתך (כמרצה וכאיש מקצוע)?

דרך העבודה שלי כשאני נגשת לתחילתו של פרויקט אני משתדלת מצד אחד לשבת הרבה מאד על הפרוגרמה כדי להבין מהם הצרכים האמתיים של המשתמש. יש הבדל מהותי בין מה שהקליינט מגדיר כצריך שזה בעצם יותר רוצה לבין הצרכים. בתוך המסע הזה בעצם מגבשים מערכת של עקרונות שמשקפות את מה שאני באמת צריך. ואז כשניגשים למקום במסגרת המשרד אנחנו מנסים להביא כמה שיותר ממצאים לגבי המקום: מבנה נוף, רוחות, סוג קרקע, עץ מיוחד שיש במקום, שכנים, מבטים פחות רצויים ויותר רצויים. ואז עם האינפורמציה הזו יוצאים לדרך. תוך שיחה מתמשכת עם הקליינט, הוא מגיב ושותף לרעיונות. בפרויקטיים ציבוריים אז הנושא הוא הרבה יותר סימבולי, כי יש חשיבות גדולה לאותו מחליט כי הוא נחליט על משהו שהוא לא רק שלו. אחת החווית הכי מדהימות שהיו לי היה כשתכננתי מועדון נוער באשדוד שמתפקד גם כמועדון נוער וגם מקום מפגש של תנועות נוער. מצאתי את עצמי מסבירה את העיצוב לחבורת בני נוער שגילם נע בין 13-18. הם ישבו בחשיבות רבה ושאלו כל מיני שאלות. כך שגם בנושא של גיל וניסיון, זה היה מאד מעניין. זה מבנה שהיו לו המון עקרונות ירוקים: שיפוץ של מבנה קיים, ושילוב של כמה שיותר חומרים ומערכות.

עצם ההחלטה לשפץ ולא להרוס לגמרי היה נושא מהותי מבחינתי. למרות שזה היה מבנה עם חזיתות איומות והיה צריך לפתח את השטח, אבל עדיין מה שהוביל אותי זה הרעיון של למחזר את הבניין הקיים.

בהוראה – בעבודה עם הסטודנטים אני מפעילה את אותם כלים. אני חסידה של לימוד ארוך ומדוקדק של טווחים, פרופורציות ונתוני שטח. ורק אחר כך שילוב של השראות. אני מאמינה שמעצב המחר הוא מעצב שבא עם ידע עצום, חשיפה למערכות מולטידיצפלינריות אבל כל החלטה עיצובית צריכה לבוא מתוך ידע, ידע של המקום ושל הצרכים.

השילוב של ההשראות חייב להוכיח את עצמו בכל שלב מבחינה פונקציונאלית ואגרונומית.

אני תמיד מספרת לסטודנטים שלי על מורה שהיה לי בבצלאל שתכנן פעם למושבניק בית. הוא תכנן חדר מדרגות מתפתל תחת הרעיון שהמדרגות מעבירות אותך מקומה אחת לשנייה, כמו מסע, מפותל…… ואז הקליינט אמר לו: אני לא יכול לעלות במדרגות האלה כי יש לי בעיות גב. אז המתכנן השיב לו: אז תישן בסלון.

את מי היית רוצה להזמין לשתף אתך פעולה במסגרת הקורסים שאת/ה מעביר/ה?

אני מזמינה המון אנשים, חלק גדול מהם מהמועצה לבניה ירוקה, אדר' רוני דניאל, מיכל ביטרמן, מיה גבעון בנושא של ביומימיקרי. לירון דן בנושא חומרים. אני מאד אוהבת להביא את אנשי המועצה כי הם מרצים נפלאים וכי אני רואה אותם כשותפים נאמנים לכל מה אני עושה.

מה חשוב לך שהסטודנטים ידעו/יפנימו עם סיום הקורסים שאתה מעביר/ה?

קודם כל להבין שבניה ירוקה זה נושא מורכב, שיש בו הרבה מאד מרכיבים, ומה שהכי חשוב זה שיטמיעו חלק גדול מהדברים. אתמול היו לי ביקורות של סטודנטים של שנה ב' שלמידתי אותם איך לעבוד עם שמש. אחת הסטודנטיות סיפרה לי שהיא הפנימה את זה עד כדי כך שהיום בכל מקום היא יושבת היא חושבת ויודעת כבר מאיפה השמש תבוא, איפה תהיה ההצללה. מכיוון שאני מלמדת גם סטודיו וגם קורס תיאורטי של בניה בת קיימא, אז אני בונה על זה שהידע ישולב בתוך התכנון וזה יהפוך למשהו שהוא כמעט כמו טבע שני. שיהיו מודעים להפניות, לשמש, לרוחות, לאוורור. ויתייחסו לזה.

אם היה דבר אחד שיכולת לשנות בהכשרת אדריכלי העתיד, מה הוא היה?

יש אדריכל שאני מאד מעריכה ומשלבת אותו בהרצאות שלי הוא אדריכל אוסטרלי Glenn Murcutt הוא אחד מההשראות הכי גדולות שיש בתחום של בניה בת קיימא. הוא עבד הרבה עם האבורג'ינים באוסטרליה ויש לו משפט שאומר: touch the earth lightly. אני הייתי אומרת, לגשת לעיצוב, תכנון בענווה. ואם צריך ואפשר לתקן ולא לבנות מחדש, אז לעשות כך. אני עושה את זה בתחום של הלימודים שלי בעיצוב. לגשת לרטרופיט לחשוב איך אנחנו מתקנים את המצב ולא הורסים ובונים מחדש.

בעוד 5-10 שנים, כשהסטודנטים שלך יהיו בחזית העבודה, מה היית מצפה לראות מהם?

מהפכות ממשיות. אחרי שהם יוצאים בשנה ד' אני אומרים להם – תכבשו את העולם, תובילו את העולם. אני מאחלת שהם יובילו כבר את המהפכה הבאה. שהקיימות תהיה כבר הסטנדרט והם יביאו את הפתרונות הבאים. זה עוד לא סטנדרט, שרוב הבניינים הם בניינים ירוקים, אני רוצה כבר להיות במצב שהסטנדרט זה הירוק והם מחדשים הסטנדרט.

לסיום, מה חשוב לך שידעו עליך ועל המסר שאתה מנסה לקדם בעבודתך?

אני מנסה לשלב את החשיבה הירוקה בכל דבר שאני עושה, גם כשלא מבקשים ממני. התפיסה הרווחתה למרות שכל המחקרים מראים אחרת, שבניה בת קיימא היא מייקרת וזה הרי ממש לא נכון. הרבה פעמים אני לא אומרת לקליינט שאני משתמשת בפתרונת האלה כי מה שחשוב לי זה לעשות את זה ושייהנו מהפתרונות האלה.

חשוב לי לקדם את הבנייה הירוקה כי אני ממש ממש מודאגת מהמצב, הבזבוז של משאבים, הפסולת, זה מאד מדאיג אותי. לכן אני מנסה גם כאדריכלית וגם כמעצבת וגם כמרצה להשפיע ולעזור לשינוי. וגם באורח החיים האישי, יש משמעות רבה לאורחת חיים, אני מנסה לקיים אורח חיים מקיים יש לי מודעות חברתית, אני מנסה לחיות אורח חיים כזה.

התפתחויות אחרונות בתחום?

לפני חמש שנים ביקרתי במוזיאון בפריס ושם לראשונה נחשפתי לחזית שכולה כוסתה בצמחיה מה שנקרא גינה ורטיקלית התחלתי לחקור את התחום ולחשוב כיצד לפתח מערכות שמתאימות לארץ ומאז אני מתעסקת בזה. זה תחום נורא מסובך ויש בו המון תחרות אבל היא לא הוגנת, כי יש הרבה פתרונות אבל אל בהכרח טובים או נכונים. אבל זה העתיד, ככל שהערים יצטופפו כך זה יתרחב. הקירות הוורטיקלים וגינות הגג הם הולכים לספק את הירוק המאסיבי בעיר. הפארק העירוני הגדול יהיה הבילוי של סופשבוע, מקום שהולכים עליו במיוחד, אבל הירוקה הנגיש והקרוב יהיה בצורה הזו של גגות וקירות ירוקים בתוך העיר. ביופיליה זה תחום שעוסק בקשר שבין בני אדם לשאר האורגניזמים. זו השערה, שבני אדם מרגישים הכי טוב כשהם במגע עם אורגניזמים, נוף, בעלי חיים אחרים, ולכן הקשר עם הירוק הוא קשר שיש לו חשיבות פסיכולוגית עבור האנשים.

שאלות בונוס: מה המוזיקה שלה אתה אוהב להקשיב כשאתה עובדת?

אני אוהבת שקט מוחלט.