דוד קנפו

מה זה אדריכלות הומניסטית בעיניך?
אני עושה אדריכלות הומניסטית, חברתית, שמתוכה אפשר להבין את האספקט האקולוגי והמקיים. אם אתה חושב בקנה מידה החברתי, האנושי, ממילא אתה תגיע לקנה מידה האקולוגי הסביבתי. ברגע שאתה מתייג את עצמך בתוך מסלול טכני, יוטליטירי אתה מסית את עצמך מהאובייקט הראשון שאתה משרת וזה האדם. כשאתה מסתכל על התכנון כמוטה תחבורה אתה גולש לתוך הטכניקה והטכנולוגיה התחברותית ולהערכתי האדריכלות הייתה ונשארה מקור ליצור סביבה לאדם וזה לא משנה אם בהתחלה היינו במערה ומחר בבוקר נקום בקפסולה, זה לא משנה, כל המעטפות האלה באות לשרת את האדם והקהילה, סביבה שהיא בראש ובראשונה אנושית.
מה לדעתך משמעות החיבור בין אדריכלות לקיימות?
השאלה היא טריקית, יש הנחת יסוד שהיא לא לגמי מופרכת שאדריכלות לא לגמרי קשורה לקיימות ואז צריך לחפש את הקשר. טענתי היא שהיא חייבת להיות קשורה. האדם הפרמיטיבי השתמש בענפים וזרדים שהיו בסביבתו, הנווד הבדואי השתמש ביריעות שעשה מכבשים, לאורך השנים מרבית שנות הקיום האנושי היה מקיים כי היא נוצרה מהתוצרים שהטבע נתן כמעט בהופעתם הראשונית שירתה את האדם. יותר נכון לראות כי רק במאות האחרונות, החל מהמפכה התעשייתית שהמצאנו את המכונה ואמרנו המכונה תשחרר את האדם. האמנו היא תשחרר אותו מהשדות המשעבדים ותוציא אותו לעיר ושם הוא יקבל תוצר מוגמר. אלא שבעצם הגולם עלה על יוצרו ובאיזשהו מקום מעגלי הייצור והצריכה הפכו ממשהו שצריך להיטיב עם האדם למשהו שמבחינה כלכלית חייבים להמשיך לייצר את המוצרים. ונוצר מעגל של ייצור וצריכה שהם הרבה מעבר לצרכים של האדם. והאדריכלות כחלק מהייצור, המכונה והטכנולוגיה ייצרו מציאות חדשה שבה האדריכלות אומרת: אנחנו חיים בעולם שאין בו מגבלה של חומר ושל ייצור. לכן אנחנו נייצר בלי סוף זכוכית אנחנו נכרה בלי סוך אבן ונייצר את הפנטזיות הכי גדולות של האנושות.
בשלב הזה האדריכלות ניתקה קשר עם הסביבה שהיא מקיימת והיא ממשיכה לנתק את האדם מהסביבה הטבעית שלו. כי האדם גר בקומה 20 מוקף זכוכית שמחוברת למעלית והוא מאכלס בועה במרחב. רחוק מאוד מהתנאים הסביבתיים והוא למעשה איבד את ההקשבה מן הסביבה האקולוגית שממנה הוא צמח.
לכן מה שאנחנו אומרים הוא שאדריכלות מקיימת זה להוריד את האנשים ממעליות האשליה לתוך שדות המציאות, לתוך ערוגות החיים. ולהגיד להם חברה זה לא עונש, זה למעשה חיבור משותף לעטינים של כדור הארץ במובן הזה שיש לעולם חלב והוא טעים והוא בריא אבל הוא גם מוגבל בצורה מסוימת וצריך לצרוך אותו בצורה מושכלת. כל האדריכלות המקיימת היא ניסיון להחזיר את האדריכלות למה שהיא הייתה במשך מאות שנים למעשה.
מה העמדה שלך היום לגבי טכנולוגיה?
הטכנולוגיה נפלאה אבל צריך לבחון אותה מאספקט חדש, לא רק אם היא מטיבה עם האדם ומשחררת אותו לכמה שעות ביום, או עושה לו מסאג', אלא מה ההשפעה של הטכנולוגיה שעומדת להיכנס, על כדור הארץ. זה לא מספיק שהיא עוזרת לי כאדם אם היא פוגעת בג'ירפה או בעץ התפוז. אם היא פוגעת אז היא פסולה בעייני. הטכנולוגיה, מבחן הקבלה שלה הוא לא רק דרך המסננת של האדם, אלא היא צריכה להיות דרך המסננת האקולוגית הרחבה. משום שאין יותר שממה בכדור הארץ, אין כיבוש ששממה, אלו מילים שצריך למחוק. אין יותר האדם מול איתני הטבע, כל מיני קלישאות או אימג'ים שגדלנו עליהם. גדלנו על זה שהאדם יוצא בבוקר עם חץ וקשת ויוצא להילחם מול הטבע. חבר'ה המלחמה נגמרה האדם הכניע את הטבע, כדור הארץ הוא כדור מפונצ'ר. האדם הוא כל כך הצלחה שהוא הפך להיות כישלון. אם הוא הורס את הסביבה שבה הוא מקבל מים לשתות ואויר לנשום, אם לא יהיה לו את זה הוא בעצם מתאבד.
לכן האדריכלות כבר לא כובשת שממה ואנחנו לא צריכים ל'הלביש אותה שמלת בטון'. אנחנו צריכים לחבק אותה באי בניה . אדריכל טוב היום לא בונה, אלא מטפל בקיים.
מהם מקורות ההשראה שלך לאדריכלות טובה ואחראית?
אני נמצא במהלך של תיקון. אני התחנכתי על בירכי המודרניזם אני דור של תנועה מודרניסטית שהטכנולוגיה הייתה המניע שלה. ולוקח זמן להתפכח ולהבין שצריך לשנות את סולם הערכים ולשנות את הפרספקטיבה. והיום נכון יותר לא להסתכל על הטכנולוגיה כמנוע צמיחה אלא כמנוע של הילינג.