רותי רון

איך את הגעת לקיימות מתוך אדריכלות?

בתואר הראשון למדתי בסטודיו שנתי שלימד באופן יסודי את עקרונות היסוד של בניה מקיימת בשילוב עם התמודדות עם משימת העיצוב. אחרי שעשיתי את הקורס הזה לא הייתה דרך חזרה. האדריכלות צריכה להיות תמיד מקיימת, בנוסף לכל נושא אחר. זה שינה את השקפת עולמי בצורה כזו שמאז זו השאלה העומדת בבסיס היצירה האדריכלית. במקביל אני צריכה לענות על כל השאלות האחרות שלי בעניין העיצוב. אני עדין חושבת שיש להיאבק על תחום "הבניה הירוקה" באופן מודגש ומוגדר מכיוון שבפועל, רוב החללים שאנו חיים בהם ביום יום עדין לא מיישמים עקרונות אלו.

מהם מקורות ההשראה שלך לאדריכלות טובה ואחראית?

הדוגמאות שאני רואה בדרך כלל ביום יום הם בדרך כלל אתרים, פורטלים, הבלוגים הראשיים של האדריכלות, הם לא ספציפיים לאדריכלות מקיימת.

מהם הכלים שבהם את משתמש בעבודתך כמרצה וכאיש מקצוע?

כלי סימולציה דיגיטלית וגישת תכנון "מבוססת ביצועים" –Performance Oriented Design. הרקע שלי נובע מעיצוב דיגיטלי וכיצד הטכנולוגיה והמחשב משפיעים על תהליך המחשבה האדריכלית. בקורסים שלי ובמחקר אני בוחנת איך אני יכולה לרתום את הכלים הדיגיטליים לשיפור הקיימות. למשל- שימוש בסימולציה דיגיטלית ושימוש במחשוב מוטמע: חיישנים, מנועים, ובקרה, שבה העיצוב מגיב לתנאי הסביבה והמשתמש. הקורס שנקרא"משטחים דינמיים"מייצר, בשפה פשוטה, תריסים חכמים. התריסים האלה יודעים לבדוק פרמטרים סביבתיים, למשל: רמת האור בחדר, או את הקרבה של המשתמש, רצון לפרטיות, מידת הלחות וטמפרטורה. בהתאם לקלט מהחיישנים אפשר לשנות את רמת הפתיחות של המשטח על-ידי מנועים, גופי תאורה וכולי.

את מי היית רוצה להזמין לשתף אתך פעולה במסגרת הקורסים שאת מעבירה?

אנשי רב- תחומיים, למשל המהנדס: Cecil Belmond ובנוסף מהנדסי מכונות, ומהנדסי תוכנה, חומרים וכו'.

וזה משהו שכבר קורה?

זה דבר מאד קשה בפועל כי המהנדס והמעצב הם באים משני עולמות שונים ובפועל למצוא את הבנאדם שיכול להבין מה הייתי רצוה וגם שיש לו את הכלים, יש מעט שפגשתי.  יותר קל היה לי ללכת ללמוד את זה בעצמי. אני למדתי קורסים בהנדסה בעצמי. אבל אנחנו לא יכולים לדעת את הכל, כי הטכנולוגיה היא כל כך רחבה ואינסופית כך שזה לא הפתרון הטוב ביותר.

מה חשוב לך שהסטודנטים יפנימו עם סיום הקורסים שאת מעבירה?

אני חושבת שהייתי רוצה שהם יפנימו שקיימות זה state of mind זה לא תשובה ספציפית, אלא גישה כללית לחיים. בניה ירוקה צריכה להיות בכל הרמות: ברמה האישית וגם ברמה החברתית, המדינית, המקצועית, כי אם זה לא יהיה הוליסטי זה טיפה כל כך קטנה בים שזה לא יצליח להשפיע.

בעוד 5-10 שנים, כשהסטודנטים שלך יהיו בחזית העבודה, מה היית מצפה לראות מהם?

שהם ימשיכו לשאול שאלות ולהטיל ספק ולא יבחרו בנתיב הקונבנציונאלי, ישקעו בבועת הנוחות שלהם. כמו שאני רואה עכשיו את החברים שלמדו איתי בפרקטיקה, שאומרים שכל מה שאני מלמדת הוא כל כך רחוק ובפועל אי אפשר לעשות כלום. ברור שזה קשה אבל האם לא וויתרתם על החיפוש, על הסקרנות שמובילה לשאול שאלות?

מה הם הנושאים החדשים שמעסיקים אותך היום?

המחקר שאני עובדת עליו עוסק בסימולציה וויזואליזציה של פרמטרים מקיימים בלתי נראים בסביבה האורבנית, למשל: התכונות התרמיות של החומר.

לפני חמש שנים חקרתי את נושא הוויזואליזציה של רעש:  איך לעשות ויזואליזציה של רעש בכביש ראשי בעיר, שמגיע למרכז העיר, ומתוך זה הצענו תוכנית לשיפור המרחב הציבורי וטיפול במפגעי הרעש. הצעה התמקדה בהחייאה עירונית, תוך התחשבות במפגעי הרעש.

בשנה האחרונה אני עובדת על הצעת מחקר של התכונות התרמיות של המרחב העירוני. אחת התוצאות האפשריות מהמחקר היא שנראה איזה גורמים משפיעים על תופעת האי חום העירוני, והשאלה המעניינת היא מה אנשים יכולים לעשות בעצמם בשביל להפחית את זה או לשפר את הנוחות התרמית שלהם.