ראסם ח'מאיסי

מהם האספקטים הפוליטיים של "קיימות" בישראל? איך מיצרים חברה שלמרות המאבק הגיאו-פוליטי המושרר והעמוק ביניהם יכולים להתקיים במרחב ציבורי משותף ואיך הדבר מאפשר לחלק את המשאבים הציבוריים באופן שווה, כאשר שבתנאים הקיימים קיימת הגמוניה יהודית ושליטה יהודית על משאבי הסביבה המשאבים הציבוריים והמיעוט הערבי אינו מקבל את החלקים היחסים שלו באופן שוויוני, והדבר הזה מאיים על היציבות שקיימת בתוך החברה לכך יש לנו משמעויות פוליטיות ארוכות טווח וקצרות טווח.

האם הדיון בקיימות רלוונטי למרחב הערבי בישראל? בוודאי, כי האוכלוסייה הערבית היא חלק אינטגרלי כאוכלוסיה ילידית בתוך המרחב שהתפתחה באופן אורגני היא פועלת לשמר ולפתח ולחזק את הקיימות ברמה שהיא שייכת למקום כאוכלוסיה ילידית ומצד שני היא גם חלק מהרקמה של אזרחי המדינה שצורכים ממרחב הציבורי מהמשאבים ציבוריים היא בינתיים צרכנית של המרחב הציבורי וגם הצורך בקיימות אבל עדיין חוסמים אותה מלהשתתף ביצירת הקיימות בכדי להשתייך אליה, לכן, באופן אבסולוטי האוכלוסייה הערבית חלק מהרקמה חלק מהצרכנות חלק מהיצירה של המרחב היא חלק אינטגרלי מהקיימות של המולדת וגם מרחב החיים שלה.

איזה סוגיות סביבתיות עולות במרחב המגורים של הערבים בישראל? סוגיות בסיסיות של ניקיון ישובים, דבר נוסף, השפעות שליליות מסביב לישובים, כגון, מחצבים הממוקמים ליד ישובים ערבים או אזורי תעשייה שמשפיעים שלילית על הישובים, לדוגמא: אלון-תבור ,דבוריה, מחצבת טורעאן, מחצבת משגב משפיעה על ישובים ערבים. גם יש נקודה, של קיימות שיש לה הבנה יותר רחבה, הסביבה המידית של אותה אוכלוסיה מרחבי מגורים המרחב הציבורי של אותה אוכלוסיה שאינו מפותח, חוסר משאבים כספיים שמועברים חוסר הזדמנויות, כי אני רואה את הקיימות לא רק במבט הפיזי אלה גם ממבט החברתי הכלכלי של הרגשה של אדם שהוא שייך למקום הוא נכח בהתפתחות שלו רוצה לייצר אותו ואז הוא דואג להתפתחותו ומשמר הפיתוח שלו. קיימות צריך להבין אותה בהקשרים של קבוצות כוח שיש להם לעומת אלה שאין להם, תחומי שיפוט תוכניות מתאר שמשתמשים בהם ככלי שליטה וחסימה של התפתחות הערבים, מרחב הזדמנויות של ערבים וניידות באותו מרחב אלה מקטינים את הקיימות בקרב האוכלוסיה הערבית, יש מימד שהוא הפנים ישובים ברמת המיקרו וברמה האזורית מה שאני קורא לו המיזו, אשר יש לו השלכות על השימושים הציבוריים וגם שימושים של מיצרי זיהומים בתוך המרחב הזה ויש את הרמה הארצית של המקרו השתתפות הערבים בחלוקת המשאבים הסביבתיים וגם על הדאגה למרחב הציבורי במדינה.

האם ישנו קשר בין שוויון זכויות לקיימות? בוודאי, קיים קשר, ככל שאתה מיצר מעין שוויון הזדמנויות הגדלת השייכות ההשתתפות בחלוקת המשאבים הציבוריים באופן שוויונית והסרת ההפליה הדבר מגדיל את הקיום של הקיימות זאת אומרת חלק מדאגה של אותה אוכלוסיה  למרחב הציבורי ובכך אחריות האוכלוסיה הערבית לא צריכה להצתמצם רק לתחומי השיפוט של הישובים הערבים אלה למרחב שמעבר לתחום השיפוט כי הוא משפיע כי מרחבים אלו הם צורכים אותם, כגון, יערות משאבי מים נושא של זיהום אוויר, תאונות דרכים שדות תעופה כל אלה הערבים הם חלק מהמרחב שצורך אותו לצערי הרב קיימת מעין תפיסה מוטעת של התפיסה של מדינה יהודית של לנכס במרחב עבור היהודים ומדירים את הערבים וחלק מהערבים פתחו מעין הדרה עצמית מה שמונע אפשרות של קיימות.

האם בבנייה הערבית יש שימוש בבנייה ירוקה? כמובן, באופן טבעי הבניה הערבית התפתחה באופן אורגני שהייתה מותאמת לסביבה, תהליכי העיור המעוותים ותהליך של כניסה של דגמי פיתוח חדשים כולל העתקה של מודלים של בנייה ממקומות אחרים יצרו מין עיוות אשר עיוות זה יצר פער מין ההתפתחות האורגנית להתפתחות המאולצת, ההתפחות המאולצת שחלקה מועתק מבחוץ ונכפה על אוכלוסיה יצר מעין חוסר איזון בין מה שנקרא ההתחדשות הטבעית של הסביבה לבין יצירת מענה לאוכלוסיה הגדלה ולכן, באופיה ובמהותה של הבניה האורגנית שהתפתחה בישובים הערבים הייתה נוטה יותר לנושא של הקיימות אבל כתוצאה מאילוצים חיצוניים מחוסר יצירת מרחב הזדמנויות פתוח ומוביליות ממקום למקום נוצר עיוות, ולכן, קיים צורך לתקן את העיוות שנוצר על ידי הגברת המודועת של אותה אוכלוסיה ועל יצירת מודלים שמתחשבים בקשר הזה של האיזון הנכון האיזון הדינמי, בין מענה לצרכים הגדלים שינוי בתפוסי התנהגות ושינוי בנורמות שינוי בטכנולוגיות הבניה לבין ההתחשבות בסביבה הפיזית החברתית והכלכלית והפוליטית שסוררת וקיימת ומתפתחת בקרב החברה הערבית

מה החזון שלך למרחב בנוי בר-קיימא בישראל? החזון שלי קודם כל שיהיה בנוי ממשתנים ערכיים של שוויון הזדמנויות, נגישות = חופש מוביליות, שמירת איכות הסביבה כיתרון יחסי, סביבה לכל דאגה לערכים כאלו כערכים מובילים בעיצוב של המרחב הפיזי השתתפות ביצירה בכדי להגדיל את השייכות של אותה אוכלוסיה והסרת כל מרכבי ההדרה, והחזון שאני רוצה לראות; לחיות בסביבה איכותית שיש בה נוחיות, יש בה בריאות לכל, מאפשרת להשתמש בטכנולוגיות מאוזנות שהם לא פוגעות בסביבה שמתחשבות ביכולת ההתחדשות שלהם בזמן סביר והראייה של אותם צרכנים באיזון נכון בין הצריכה לבין היצירה שמאפשרת להתחדשות אורגנית של הטבע.