עודד פוצ'טר

מהם תחומי העיסוק והמחקר שלך?
אני עוסק בתכנון תואם אקלים וסביבה ובעצם איך בונים נכון מבחינה אקלימית. איך אנחנו שומרים על הסביבה תוך כדי הבנייה איך אנחנו נמנעים ממטרדים סביבתיים: זיהום אוויר, רעש וכן הלאה. אני עוסק בנוחות תרמית של האדם באזורי אקלים שונים ובמכלול היחסים שבין האדם והאקלים. כמו כן ביעור העיר, איי חום עירוניים ובמכשירי מדידה בתצפיות ואיסוף נתונים במקומות שבהם אין תחנות ניטור לא של המשרד המטורלוגי לא של המשרד להגנת הסביבה.

האם אתה עוסק בנושאים אלה רק מההיבט המחקרי או שאתה מעורב בפרויקטים?
אני גם מעורב בפרויקטים, הייתי מעורב בתכנון של רמת בית שמש, תכנון רובע מנחם בבאר שבע, אני עוסק בבדיקת הצללות ומטרדי רוחות של פרויקטים מתכוננים כמו גבעת הרקפות בקרית ביאליק, פרויקטים גדולים בתל אביב תוכניות עיר ועוד.

איפה נמצא מצב התכנון המתחשב אקלים בישראל?
המודעות השתפרה מאד אבל עדיין יש לנו דרך ארוכה לצעוד. קיים דור חדש של מתככנים צעירים מודעים לסביבה שלמדו במקומות שונים בעולם ומביאים את זה וגם בקרב אדריכלים וותיקים אנחנו רואים תנועה לכיוון התחשבות בסביבה. יש הרבה יותר קורסים סביבתיים במוסדות להכשרת אדריכלים . יחד עם זאת הרשויות המוסדיות גם המונציפליות וגם הארציות עדיין לא הפנימו את כל נושא התכנון הסביבתי. למרות צעדים חיובים שהם עשו. עדיין יש מכשלות מצד גופים ממשלתיים. אנחנו רואים מעורבות של בעלי עניין שרוצים לבנות הרבה ומהר תוך כדי התעלמות מאספקטים הסביבתיים ולצערנו חלקם מצליחים בזה.

מהו המחיר של חוסר התחשבות בשיקולים אקלימים?
למשל עקב בנייה לא מתחשבת נוצרו הצללות זה קורה בערים חדשות כמו במודיעין בבניה על גבעות חדשות הם חשופים למטרדים של רוח. אנחנו רואים בנייה קרובה מידי למקורות זיהום שלמרות כל ההבטחות עדיין נותרו סימני שאלה כמו במקרה של עיר הבה"דים והקרבה המטרידה שלה לרמת חובב. או מקרים של זיהום אוויר, אנחנו עדיין רואים מפעלים כמו תעש ברמת השרון שעדיין לא התחילו בשיקום האזור.

מהם מקורות ההשראה שלך לתכנון טוב?
קודם כל בארצות אירופאיות, פרייבורג בגרמניה פרויקטים מקיימים של בניה ירוקה בלונדון ופרייבורג, יש דוגמאות טובות בעולם אבל גם בישראל יש דוגמאות טובות, למשל השכונה הסולרית בשדה בוקר. השכונה הישנה שהיא דווקא הרבה יותר טובה מהחדשה. שכונה סולרית הכוונה לשכונה שבנויה בהתאמה לכיווני השמש משתמשת בחימום פאסיבי לבתים בחורף ובקירור בקיץ. כך שבהחלט יש דוגמאות חיוביות בישראל.
מהם האתגרים הקרטים הקרובים של התקופה?
הרחבת המחקר היישומי והמעשי והחדרת המודעות לבנייה תואמת אקלים וסביבה והיישום שלה בקנה מידה רחב. זה צריך להיעשות על בסיס יומיומי שיהיה ברור לכל יזם שבכל מקום שהולך להבנות בית זה יהיה בית סולארי לא יהיה צריך לבקש את זה ממנו.

מהם החסמים של היישום של זה?
המניע הכלכלי הוא ממש לא חסם מפני שבניה תואמת אקלים וסביבה לטווח ארוך היא משתלמת. החסמים הם חוסר מודעות של הצרכנים, של המתכננים חוסר מודעות של הרשויות חוסר עידוד ממשלתי שזה בעיה קריטית. שהממשלה הרשויות והאוצר לא תמכים בכזאת בנייה למרות שחלו שנויים מפליגים בנושא.