יונתן נתניאן

מה לדעתך משמעות החיבור בין אדריכלות לקיימות?

לדעתי אין שום הבדל ביניהם, היום כבר ברור שהטכנולוגיה שאפשרה לנו להתבצר בסביבות מלאכותיות הרחיקה אותנו מהטבע, כילתה את מקורות האנרגיה ופגעה ברמות הנוחות והבריאות של המשתמשים במבנים. האינטגרציה עם הסביבה שהייתה מנת חלקה של האדריכלות כבר משחר ההיסטוריה חוזרת כשיקול מרכזי בתכנון וישנה הזדמנות יוצאת דופן לחיבור מחודש בין המבנה לסביבה, חיבור המשתמש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר ובסגנון החיים המודרני לאדפטציה עכשווית ולשפה אדריכלית ייחודית.

מהם מקורות ההשראה שלך לאדריכלות טובה ואחראית?

אני מאוד מעריך אדריכלות לא מתאמצת, לא בהכרח טכנולוגית, כזו שבאופן אינטליגנטי שואבת השראה מהחלטות פשוטות של חומריות, צורה, קריאת האתר ודפוסי השימוש ונותנת במה דינמית למשתמש. אדריכלות מעוררת השראה היא כזו שלוקחת בחשבון את כל השיקולים הנ"ל עוד בשלבים ראשונים של התכנון ללא פשרות בעיצוב או בתכנון חללי המבנה.

מהם הכלים שבהם אתה משתמש בעבודתך כמרצה וכאיש מקצוע?

אני משלב כלים אנליטיים שנותנים אינדיקציה לגבי רמות תאורה טבעית, צריכת אנרגיה ומיקרו אקלים עירוני. שילוב מושכל של כלים אנליטיים ברמות דיוק שונות (בהתאם לשלב התכנון) הוא קריטי לחיזוי רמת הנוחות וצריכת האנרגיה ויכול לעזור לכל מתכנן לקבל החלטות נכונות יותר. כל נושא ה BIM ו Performance Based Design הוא ללא ספק העתיד של האופן בו אנו נתכנן ממש בקרוב. מצד שני, התלות בכלים צריכה להיות מדודה ולהיות מגובה בידע תיאורטי מעמיק ובקליברציה עם נתונים אמפיריים מהשטחומהסביבה הבנויה.

את מי היית רוצה להזמין לשתף אתך פעולה במסגרת הקורסים שאתה מעביר?

חשוב מאוד לקיים שיח רחב בדיון על קיימות. לדעתי האדריכלים העוסקים בתחום מגבילים עצמם לדיון מבני בלבד, וכמותם גם הכלכלנים, מתכנני הערים ומעצבי המוצר שעסוקים בתחומם ללא ראיה רחבה. קיימות לא יכולה לקבל מימוש נכון ללא ראיה הוליסטית מולטי דיסיפלינרית או תוך התעלמות מהעלות הסביבתית הרחבה של כל מעשה אפילו אם נעשה מתוך כוונה "ירוקה"; לכן אני שואף לשתף כלכלנים סביבתיים, מתכנני עיר ואיזור, אדריכלי נוף, מומחים בתשתיות ואנרגיה וקובעי מדיניות בדיון. ראיה רחבה עוזרת ליצור איזון מיטבי בין שיקולים שונים שלא תמיד עומדים בקנה אחד לקראת תכנון בר קיימא.

מה חשוב לך שהסטודנטים ידעו עם סיום הקורסים שאתה מעביר?

מעבר ללשאול את השאלות הנכונות, הייתי רוצה שהסטודנטים ילמדו איזה כלי מתאים להם בכל שלב של תהליך התכנון. מאוד חשובה לי ההבנה שלהם את מעגלי ההשפעה שלהם בתור אדריכלים גם על מעבר לגבולות הבניין (כגון על מיקרו האקלים העירוני), וחשובה לא פחות ההכרה באחריות העצומה הרובצת עליהם, כמעצבי המרחב הפיזי לעתיד, בהטמעת העקרונות הפשוטים שיעזרו לשנות את פרקטיקת התכנון הרווחת המאוד בעייתית ביחסה לסביבה.

אם היה דבר אחד שיכולת לשנות בהכשרת אדריכלי העתיד, מה הוא היה?

לשלב לימודי קיימות החל מהשנים המוקדמות באופן מדורג כולל כלים ומתודולוגיות.זאת ע"מ להגיע לפרויקטי התכנון בשנים המתקדמות עם ידע מבוסס שבאמצעותו ניתן לשנות ולעצב את המרחב הפיזי בהתאם לשיקולים הסביבתיים באופן מובנה.

בעוד 5-10 שנים, כשהסטודנטים שלך יהיו בחזית העבודה, מה היית מצפה לראות מהם?

לא בהכרח מבנים עמוסי טכנולוגיות "ירוקות" או מבנים רודפי תקנים ברמת הזהב או הכסף…. הייתי מצפה למבנים שמונחים על האתר נכון, מיישמים חומריות נכונה, מתחשבים בגיאומטריה סולרית, יוצרים הצללה ומספקים אקלים נוח למצויים גם מחוץ למבנים ובינהם;  מבנים המשתמשים בכל הרעיונות הללו כדי לחזק רעיונות אדריכליים אחרים הקשורים לפונקציה, לעירוניות,מורשת, קהילה ואסתטיקה. לא הייתי רוצה לראות מבנים שתוכננו ללא התחשבות בסביבה ובדיעבד עברו "שטיפה ירוקה" לעמידה בתקן כזה או אחר.

לסיום, מה חשוב לך שידעו עליך ועל המסר שאתה מנסה לקדם בעבודתך?

שאני מאמין שאדריכלות טובה היא בהכרח ירוקה ולא להפך. מאז חזרתי לארץ לקחתי על עצמי לקדם את התחום מעבר לשאיפות הבסיסיות של "בניה ירוקה" – יש עוד הרבה מעבר לכך, והעולם כבר נמצא צעד קדימה. החדשנות שמצויה בDNA שלנו כאומה יכולה וצריכה לחדור לאופן שבו אנו מתכננים את הסביבה הבנויה ולהוביל לשפה אדריכלית ייחודית בניגוד להעתקה של הטעויות הישנות שכבר ביצעו באירופה וארה"ב כבר לפני 10 שנים.

שאלות בונוס: מה המוזיקה שלה אתה אוהב להקשיב כשאתה עובד?

מוזיקה אלקטרונית וג'אז, להשראה אני חוזר לשורשים לג'אז גיטרה ברזילאי ובוסה נובה.