מה לדעתך משמעות החיבור בין אדריכלות נוף לקיימות?
סינרגיה. העיצוב משמש כלי לאיזון ולגישור על הפערים שנוצרים בין הרצון לפתח ולהעלות את רמת החיים שלנו לבין הקטנת טביעת הרגל האקולוגית והשפעתנו השלילית על הסביבה הטבעית.
מה הוביל אותך לעסוק בתכנים אלה?
נמשכתי למורכבות. האתגרים הכי גדולים בתחום התכנון והבנייה קשורים לעיצוב בר-קיימא ולאורך החיים של פרויקט. ישנם המון משתנים שיש לסנכרן ולשכלל על מנת להגיע לעיצוב אופטימלי שיתפקד לאורך זמן, ויפתור בעיות מורכבות של עירוניות במאה ה-21. גיליתי שכאדריכל נוף, יש לי יכולת תרומה גדולה בצוותי עבודה בכל הקשור לעיצוב סביבה טבעית, שילוב מערכות טבעיות והעצמתם בפרוייקטי פיתוח ותכנון.
לאדריכלות נוף נקודת פתיחה ייחודית כשמדברים על עיצוב בר קיימא, מכיוון שאדריכלי נוף הם בעלי המקצוע היחידים בעולם העיצוב וההנדסה, שמחוייבים ברכישת ידע מקצועי רחב, וכלים לעיצוב הסביבה הטבעית כחלק מהסמכתם. ידע המאפשר להם לעצב אקולוגיות, בתי גידול ונוף טבעי.
מהם מקורות ההשראה שלך לאדריכלות טובה ואחראית?
במהלך לימודים בארה"ב מאוד הושפעתי מעבודותיהם של אדריכלי נוף אמריקאים הפועלים בחוף המזרחי, כמו גארי הילדרברנד ומייקל ואן ולקנברג. היכולת לעצב אקולוגיות עשירות במרקמים עירוניים רוויים ובשטחים מופרים עם דגש אסטטי מובהק מאוד השפיעה על גישת העבודה שלי לעיצוב נופי. אני מאוד מעריך את אדריכל הנוף הסקוטי אלקו הופטמן שבעבודותיו דגש על האסטטיקה של פרטים, מרקמים אקולוגיות בנוף.
מה הוביל אותך לעסוק בתכנים אלה?
נמשכתי למורכבות. האתגרים הכי גדולים בתחום התכנון והבנייה קשורים לעיצוב בר-קיימא ולאורך החיים של פרויקט. ישנם המון משתנים שיש לסנכרן ולשכלל על מנת להגיע לעיצוב אופטימלי שיתפקד לאורך זמן, ויפתור בעיות מורכבות של עירוניות במאה ה-21. כאדריכל נוף, יש לי יכולת תרומה גדולה בצוותי עבודה בכל הקשור לעיצוב סביבה טבעית, שילוב מערכות טבעיות והעצמתם בפרוייקטי פיתוח ותכנון.
לאדריכלות נוף נקודת פתיחה ייחודית כשמדברים על עיצוב בר קיימא, מכיוון שאדריכלי נוף הם בעלי המקצוע היחידים בעולם העיצוב וההנדסה, שמחוייבים ברכישת ידע מקצועי רחב, וכלים לעיצוב הסביבה הטבעית כחלק מהסמכתם. ידע המאפשר להם לעצב אקולוגיות, בתי גידול ונוף טבעי.
את מי היית מעוניין להזמין לשתף אתך פעולה במסגרת הקורסים שאתה מעביר?
מאוד הייתי שמח לעבוד עם מהנדסים אזרחיים ומתכנני תשתיות. תשתיות הן הבסיס והיסוד של המרקמים העירוניים. הן מכתיבות דפוסי התנהגות וצריכה. לדוגמא, למסדרונות התחבורה והאנרגיה שלנו יש השפעה ניכרת על השימוש שלנו במרחב ועל טביעת הרגל האקולוגית שלנו. תשתיות מסורתיות תוכננו בעבר לשימוש יחידני (כביש, קו מתח גבוה, מובל ניקוז) כיום אנו מבינים שיש להטמיע מספר רב יותר של שימושים באותו שטח: להוסיף תשתית ירוקה-טבעית וגם שימושים חברתיים. אני מאמין שחשיבה מחודשת על חתכים הנדסיים מסורתיים, הכוללת גם מרכיבים טבעיים שמשוכפלים על פני קילומטרים רבים ומכסים שטחים גדולים, הינו אתגר מחשבתי אדיר שהייתי שמח להמשיך ולפצח יחד עם קולגות מדיסציפלינות מקבילות
מה חשוב לך שהסטודנטים ייפנימו עם סיום הקורסים שאת מעבירה?
שיש הרבה גוונים ל'ירוק' ושמעצב העוסק בקיימות חייב לייצג את המורכבות של העיצוב אותו הוא מציע מבחינה חברתית, כלכלית וסביבתית, ולא רק לזרוק סיסמאות.
אם היה דבר אחד שיכולת לשנות בהכשרת אדריכלי העתיד, מה הוא היה?
הייתי מחזק את הרקע להבנה של הסביבה הטבעית: מוסיף קורסים בקרקע, מים, אקולוגיה ועיצוב אקולוגיות. הייתי מדגיש את התועלות שלנו מהסביבה הטבעית ואת המורכבות שבה. את הקושי בבנייה/יצירה ותכנון של סביבה טבעית בריאה, וכן את החשיבות של שימורה.
מהם בעינייך שלושת האתגרים הבוערים היום בתחום עיסוקך?
למרות שקיימות המון מתודולוגיות והנחיות לתכנון 'ירוק', נוצרה תחושה של רוויה ומורכבות יתר של הנושא. מרבית הכלים שמפותחים נשארים על המדף, וכבעלי מקצוע אנו לא מיישמים הרבה מעקרונות התכנון הטובים בדרך. קיים צורך להנגשת נושא הקיימות והטמעתו בשיטות עבודה פשוטות וישימות לכל המעצבים והמתכננים.
אנו נמצאים בתקופה מדהימה לתחום הקיימות, בה אנו עדים להיווצרות של מקצוע חדש. קיימת חשיבות גדולה בהטמעת שיח מקצועי, חידוד מונחים ותרגומם מלועזית.
תחום הכלים להערכת קיימות באדריכלות נוף אינו מפותח כבשאר המקצועות, יש לפתח כלי עזר שיסייעו להטמיע עקרונות לעיצוב בר-קיימא בתחום הפיתוח הנופי.
מהם התחומים שמעסיקים אותך כעת?
אני עוסק המון בתקשורת של המורכבות שבעיצוב בר-קיימא ובאפקטיביות שלה. איך להסביר פתרונות ועיצובים ברי קיימא, וכיצד לייצג את המחירים האמיתיים שאנו משלמים על פיתוח שהוא פחות הוליסטי. לרוב זה מחיר שהסביבה הטבעית בה אנו מתערבים משלמת, ולנסות להציג את היכולות שלנו כמעצבים ואדריכלי נוף לייצר סביבות עשירות יותר שיתפתחו לאורך זמן.
מאיזה פרויקט "ירוק" שעשית למדת הכי הרבה ומה?
במסגרת תקופת מחקר באוניברסיטת הארוורד התנסיתי בהערכת רמת הקיימות של 12 פרוייקטי תשתית גדולים באמריקה הלטינית לפי מתודולוגיית Envision™, התקן המוביל בעולם להערכת קיימות בתשתיות. סקרונו מגוון רחב של טיפוסי תשתיות החל מכבישים, שדות תעופה, ועד לחוות אנרגיה מתחדשת של רוח וסולאר. פרוייקט ראשון מסוגו בהיקפו, שבו יכולנו להתחיל ולהשוות בצורה כמותית את רמת ההשפעה של כל מיזם ביחס למיזמים מקבילים. למדתי שמדידת קיימות זה דבר יחסי, ושיש דברים בעולם שאי אפשר להצמיד עליהם תג מחיר.