הגר צור

מה לדעתך משמעות החיבור בין אדריכלות לקיימות?

אדריכלות היום למעשה חייבת להיות מקיימת, לדעתי אין זכות קיום לפרויקטים שהם לא אדריכלות מקיימת ולכן המשמעות היא קודם כל מבחינתי לעשות שימוש בקיים לפני שמתחילים לבנות חדש. לבחון האם בכלל צריך ואם צריך אז בעדיפות ראשונה לשדרג את הקיים ורק אם אין ברירה, לבנתו חדש וגם אז בתכנון נכון. זה מתחיל מהתכנון האורבני כמובן, קביעת המיקום כך שיעודד הליכה ברגל, שימוש בתחבורה ציבורית ואופניים, קרוב למרכזי ערים ובעקרונות של עירוב שימושים ויצירת מקומות נעימים לשהייה.

מהם מקורות ההשראה שלך לאדריכלות טובה ואחראית?

קודם כל הסתכלות אחורה כי הרבה מהערים הקיימות שנבנו לפני המאה העשרים או תחילת המאה העשרים הן בעצם עובדות נכון. הרבה מאד פעמים השאיפה היא לחזור למה שהיה פעם וליצור את היתרונות של מרכזי הערים והמרכז האורבני, של מרכזי הערים הוותיקות תוך שילוב הדרישות החדשות שזה דירות גדולות יותר וחניה פרטית. שזה האתגר איך אפשר לקחת את האיכויות שהיו לנו פעם ולשדרג אותן מבלי לאבד את המרקם האורבני שהוא גם מעלה את הערך הנדל"ני וגם את איכות החיים והמגורים.

הערך הנדל"ני הוא פועל יוצא של איכות חיים. אם מסתכלים על ישראל מרכז תל אביב ומרכז ירושלים, אלה מקומות שבהם הכל נגיש ברגל, יש את בית הקפה השכונתי, רחבות נעימים עם עצים, שנעים ללכת בהם. בדרך כלל יש בעיות חניה ועדיין הערך הנדל"ני מאד גבוה. אנשים מוותרים על הנוחות של דירות גדולות, מסתפקים בדירות קטנות יותר על מנת שתהיה להם הנוחות של הליכה ברגל, מפגשים ספונטניים עם אנשים, רחובות נעימים. וזה משתקף במחירי הנדל"ן.

מהם הכלים שבהם את משתמש בעבודתך כמרצה וכאשת מקצוע?

הכלים הם קודם כל חשיבה, לא כל מה שמקובל לעשות ונהוג הוא גם הנכון. ולכן הרבה פעמים צריך לחפש יתרונות יצירתיים ולחזור ולשאול את עצמך, מהי נקודת המוצא- מהן הן המטרות שלך, מה באמת היית רוצה שיהיה לך, בשלב השני אתה בוחן את המגבלות. אבל נקודת המוצא היא השאיפה הכמוסה, הרצון מה שאתה באמת רוצה להשיג. אחר כך תמיד יש חסמים ובעיות והאתגר הוא לנסות להפוך גם את החסמים ליתרון.

את מי היית רוצה להזמין לשתף אתך פעולה במסגרת הקורסים שאת מעבירה?

מומחים לרטרופיט, שימוש חוזר בבניניים, גם מהנדסי תנועה מאד מעניין אותי, הם בעצם תמיד נגדי אז מאד חשוב לראות את הצד שלהם וגם אקולוגים.

את יכולה להסביר את האהבה שלך לבניינים נטושים?

עסקתי בזה המון בהולנד, גם בארץ קצת נגעתי בזה אבל לא מספיק. זה לא מספיק מפותח בארץ. אני אוהבת חורבות, זה מאד רומנטי בעייני. אבל בהולנד למדתי איך להפוך חורבה לפנינה. עבדתי על כמה פרויקטים שלקחו בניינים נטושים והפכו אותם לבניינים שתורמים לקהילה ולעיר. למשל פרויקט בנין הדואר ברוטרדם שבו בנין נטוש במיקום מרכזי ליד תחנת רכבת הוסב לבנין משרדים מודרני. החזית הייתה שבורה אבל בפנים הוספנו שטח ריצפה וזה הפך לבנין משרדים מדהים, זה ובעצם פרויקט רטרופיט, גם התייעלות אנרגטית וגם השמשה של בניין נטוש. קודם לא ידעו מה לעשות איתו עד שלקח אותו יזם ואנחנו החיינו אותו. ביצענו פעולת החייאה.

ובארץ, האם יצא לך לעסוק בזה?

בארץ עבדתי על שני פרויקטים, דרך משרד אבי לייזר, AL-arch שאתו עבדתי על חידוש מרכז ראשון לציון, מדרחוב רוטשליד וגם רובע הבילויים. עבדנו עם שיפוץ החזיתות, היה לנו קשר רציף עם הסוחרים, העירייה נתנה הלוואות לשיפוץ החזיתות ואנחנו נתנו את שירותי האדריכלות אבל בעצם היינו גורם מתווך בין העירייה לבין בעלי העסקים והתושבים. במדרחוב יש פרויקטים לשימור, כל בניין הוא לגופו. אז גם בארץ יש לנו את הפוטנציאל הזה לשקם את הקיים אבל עושים את זה מעט מידי.

מה חשוב לך שהסטודנטים ידעו/ יפנימו עם סיום הקורסים שאתה מעביר/ה?

קודם כל חשיבה ירוקה, מקיימת, שאנחנו לא מתכננים בנינים אוטיסטים כאלה שלא קשורים לסביבה וכל מה שחשוב זה הבניין עצמו. אין דבר כזה בניינים אוטיסטיים, הבניין אף פעם לא לבד בסביבה שלו, והוא צריך להתייחס, לרחוב, לעיר, בכל קנה מידה צריכה להיות התייחסות במקרו ובמיקרו. להתחיל מקנה מידה גדול, המיקום שלו, ההפניה לשמש, ההבנה שאנחנו חלק ממארג הרבה יותר סבוך וגדול וצריך להתייחס לכל הגורמים והכל טוב. הכל עובד ביחד בצורה הרמונית מושלמת. כל פעולה שלנו למעשה מובילה ומשליכה על הסביבה ולכן אנחנו צריכים להיות מאד זהירים בפעולות שלנו.

אם היה דבר אחד שיכולת לשנות בהכשרת אדריכלי העתיד, מה הוא היה?

ביטול כל תחום הבניה הירוקה והטמעתו בתוכנית הלימודים לא כתחום נפרד אלא שזה יכנס בכל הקורסים, זו גישה לחיים שצריכה לקיים אותנו בכל התחומים. אתה לא יכול לעצב משהו מבלי להתייחס לסביבה, בכל מה שלומדים זה צריך להיות חלק מתהליך הלמידה והחשיבה.

אילו הבדלים ראית בתהליך הכשרת האדריכלים בהולנד לעומת ישראל?

בהולנד יש יותר שיתוף פעולה עם הפרקטיקה וגם כי הסטודנטים עושים סטאז' תוך כדי הלימודים וזה מאד חשוב בעייני. ובאופן כללי כשהאדריכלים ההולנדים מתכנניים הם פועלים עד הסוף לפי על הרעיונות שהם. כמו שאמרתי קודם, כשאתה מתכנן צריך להתחיל מלחשוב מה הרעיונות שלך ומה אתה רוצה להשיג, ולא להתחיל עם החסמים. הם פחות מגבילים את עצמם. אני חושבת שאנחנו צריכים לחנך את הסטדונטים לזה אבל בהולנד החינוך עצמו יוצר אצלם את התחושה שזה אפשרי, נותן להם ביטחון לעוף על הרעיונות שלהם.

מעמד האדריכלים בארץ מאד שחוק, יכול להיות שזה גם נובע מחוסר מקצועיות שנים אחורה שאדריכלים לא לקחו את ההובלה ונתנו למהנדסים להכתיב את התכנון, וככה זה נראה. יש שחיקה של המקצוע זה גם עניין תרבותי. זה איזשהו תהליך שקרה פה ואנחנו רואים את אותיותיו במרחב הפיזי. השיקולים של מקבלי ההחלטות לא פועלים דווקא לטובתו של האזרח הקטן זה בכל התחומים ולא רק באדריכלות.

מה הוביל אותך להתעסק ולהתחייב לנושא הסביבתי?

אני באה מרקע כזה, אין לי את נקודת ההתחלה של היותי סביבתית כי גדלתי לתוך זה, חינכו אותי לזה. בצבא הדרכתי בחברה להגנת הטבע ויש לי קשר חזק לתחום הזה של הטבע והסביבה ואז לאורך הלימודים היו כמה נקודות חשובות. קורס בטכניון בנושא גיאוגרפיה עירונית שזה היה קורס בחירה של שעה בשבוע, עם מרצה מדהים, זה היה בשנת 99 וגרם לי לחשוב על תכנון אורבני בצורה אחרת. ובהמשך בהולנד ראיתי את היישום של הדברים, איך אתה לוקח איכויות של שכונות ישנות ומחייה אותם ורטרופיט ובנייה ירוקה שעסקתי בה בפרקטיקה ואחר כך הבאתי אותה לאקדמיה.

מהם התחומים שמעסיקים אותך עכשיו?

בארץ יש לנו בסיס טוב מאד, הבסיס הקיים של התכנון בארץ הוא טוב, צריך לראות איך אנחנו לא הורסים אותו, שזה לא מה שקורה כרגע. צריך לראות איך מחזקים את הקיים ומשמרים אותו. אני מנסה לעשות את זה בפרקטיקה שלי ועל יד חינוך הדור הצעיר. וגם יחד עם זה אני מרגישה שזה מלחמה בתחנות רוח. אני מעורבת, בכל מיני קבוצות שפועלות למען שיפור ההליכה בתל אביב, שבילי אופניים, קיימות ובנייה ירוקה, אני פעילה בכל מיני גופים ומשתפת פעולה ומנסה להטמיע את העקרונות שלי גם בחינוך וגם בפרקטיקה.

בעוד 5-10 שנים, כשהסטודנטים שלך יהיו בחזית העבודה, מה היית מצפה לראות מהם?

דוגמא אישית, חיים מקיימים יותר, צנועים יותר בלי קשר למקצוע

שאלות בונוס: מה המוזיקה שלה אתה אוהב להקשיב כשאתה עובד?

אני מקשיבה לרדיו אם יוצא לי , אני לא מקשיבה למוסיקה מספיק כמו שהייתי רוצה אבל אני אוהבת ערן צור, עמיר לב, שלומי שבן, ניק קייב, פינק פלויד.