גליה צוקרמן

מה לדעתך משמעות החיבור בין אדריכלות/ עיצוב/ הנדסה לקיימות? החיבור בין אדריכלות/עיצוב/הנדסה לקיימות, הוא בעיניי הוא כמו החיבור בין תוצר איכותי ונחשק לבין המפרט שמסביר כיצד אפשר להכין אותו.ככל שהאדריכל/המעצב ישקיע בתכנן יצירתו כיצד יבואו לידי ביטוי יסודות הקיימות, כך התוצר שלו יהיה איכותי ויוכל לעמוד בפני עצמו, ללא התערבות אנושית נוספת. בחקלאות עירונית, הדבר בא לידי ביטוי בתכנון נכון של מערכות לגידול מזון בעיר, שמתחשבות באלמנטים הטבעיים של הסביבה, החברה והכלכלה. מערכות לגידול מזון בעיר שעיצובן מושתת מראש על הגישה ההוליסטית של קיימות שמתחשבת באלמנטים כמו נגר מים, שמש, קרקע, אינטראקציה מיטיבה בין גידולים שונים, מגוון מינים, קירבה לפעילות אנושית, כדאיות כלכלית ובריאותית, מערכות מזון שכאלה יכולות להיות פוריות באספקת מזון לאוכלוסייה העירונית, מבלי שהן תהינה תלויות בהתערבות אינטנסיבית של האדם כדי לאזנן. הדבר דומה לבית שתוכנן ונבנה לפי העקרונות של בניה ירוקה שיכול להוות מקום מאוזן לאדם, מבלי שנדרשת התערבות אנושית אינטנסיבית.

מה הוביל אותך לעסוק בתכנים אלה? במקור אני מתחום של ניהול איכות בתעשיית המזון. בניהול איכות נדרשת חשיבה מחוץ לקופסא, עם פוקוס מתמיד איך לשפר ולייעל מוצרים ותהליכים בכל שלב שהוא; אריזה, מרכיבים, סוג מוצר ועוד.. הגישה שאני מעריכה ופועלת לפיה היא cradle to cradle – שזו גישה שלוקחת בחשבון את מחזור החיים של המוצר מחומרי גלם בתחילת יצירתו ועד חומרי גלם בסוף חייו. בגישה זו עיצוב המוצר/התהליך צריך להיות כך שפסולת של מוצר אחד מהווה מזון למוצר אחר. הכוונה- כל מוצר ניתן לשימוש שניוני, שלישוני ואף יותר, התפקיד שלי הוא לראות אך אני עוזרת להארכת מחזור החיים הזה להתקיים, בין אם זה שינוי אריזה, מרכיבים ואפילו שינוי תפיסה.

לדוגמא, כיום כ- 50% מהתוצרת החקלאית נזרקת לפח. זאת מציאות מעוותת, לא הגיונית, לא חברתית ולא יעילה כלכלית. אנחנו מזהמים את כדור הארץ דרך גידול המזון בחקלאות המתועשת, אנחנו ממשיכים לזהם את כדור הארץ דרך כמויות פסולת המזון שמוטמנת בכל יום וכל זה מתרחש כאשר יש בעולם אנשים שרעבים! אבל האבסורד הגדול הוא שהעולם עסוק בלמצוא פתרונות טכנולוגיים שיביאו לתוצרת חקלאית גדולה יותר כדי לספק מזון לאוכלוסיית העולם הגדלה.

אני מאמינה שהמציאות המעוותת הזו נוצרה עקב התרחקותו של הצרכן ממקור המזון. התרחקות זו הולידה אדישות למזון. החקלאות העירונית, מהווה גשר על פער זה ויכולה להוות נקודת מפנה משמעותית לצמצום התופעה של השלכת מזון אצל הצרכן הסופי. בחקלאות עירונית, האנשים נחשפים לגידול מזון בסביבת מגוריהם, ומתן הזדמנות אמיתית להשתתפות פעילה בתהליך הגידול של המזון, תביא לשינוי בתפישת המזון בעיני האנשים ובהכרח תוביל גם לשינוי התנהגות הצרכנים עם המזון.

כיצד הדבר בא לידי ביטוי? אם שואלים ילדה קטנה שגדלה בעיר: מאיפה מגיעה העגבנייה? סביר להניח שהיא תענה: מהסופר. אם אותה ילדה תיקח עגבנייה קטנה כדי לאכול אותה ואז תגלה שיש על העגבנייה כתם שחור. מה היא תעשה עם העגבנייה? כמעט בטוח שהיא תזרוק את העגבנייה לפח! לעומת זאת, אם נתן לאותה ילדה קטנה אפשרות לגדל שיח עגבניות והיא תשקיע זמן ומאמץ להשקות אותו ולטפח אותו במשך שבועות רבים עד אשר יגיע היום שהעגבנייה הראשונה תבשיל ותהיה אדומה. אבל מה יקרה אם אותה ילדה, תקטוף את אותה עגבנייה ראשונה כדי לאכול אותה ותגלה כתם שחור על העגבנייה? האם גם אז היא תשליך את כל העגבנייה לפח? התשובה היא בטוח שלא! הילדה תסיר את הכתם השחור ותאכל את שאר העגבנייה. כמובן שהחקלאות העירונית גם תספק מזון טרי, הכי קרוב לבית, ובכך אורך חיי הירקות והפירות הטריים יהיה ארוך יותר אצל הצרכן וכך פחות מזון ייזרק בגלל חוסר טריות.

מהם מקורות ההשראה שלך לאדריכלות? באדריכלות של חקלאות בת קיימא, מקור ההשראה והידע שלי הוא סער אוסטרייכר, מחלוצי תחום יערות המאכל בארץ.

מהם הכלים שבהם את משתמשת בעבודתך כמרצה וכאשת מקצוע? יכולת לבצע אינטגרציה של הרבה תחומים לשפה אחת שמתקיימת בהרמוניה. כלים חינוכיים שצברתי עם השנים שמאפשרים לי להעביר מסרים מורכבים בפשטות. ישנו כלי משמעותי שהוא בילד אין באישיותי וזה – הרצון התמידי לשיפור שמשאיר אותי תמיד רעבה לחדשנות. התפישה שלי היא כמו KISS אבל עם טוויסט: Keep It Simple Smart.

את מי היית מעוניין להזמין לשתף אתך פעולה במסגרת הקורסים שאת מעבירה? הקורס של חקלאות עירונית ויערות מאכל בפקולטה לחקלאות נבנה על שיתופי פעולה. רוב ההרצאות ניתנו ע"י אנשי מקצוע שמומחים בכל נושא שנלמד. בצורה כזו הסטודנטים נחשפים לנושאים הנלמדים בשורה הקדמית של המחקר בכל תחום וגם הם נחשפים באופן אישי לאנשי המקצוע המובילים בכל תחום. יש גם שיתוף פעולה מדהים עם שנקר בהקמה של סדנת יצירה שנמשכת שבוע שלם (מרקחה) בנושא של חקלאות עירונית שבה משתתפים סטודנטים מכל תחומי הלימוד בשנקר. התחיל גם שיתוף פעולה עם ביה"ס "בצלאל" לתערוכה שמשתתפים בה מעצבים, שפים וחוקרים מהפקולטה לחקלאות. החקלאות העירונית הצליחה להיכנס לשורת ההרצאות, למרות שעדיין אין מעבדת מחקר בתחום זה במוסד אקדמי רשמי.

מה חשוב לך שהסטודנטים יפנימו עם סיום הקורסים שאת מעבירה? השאיפה שלי להגיע לשנוי בתודעת הסטודנטים, כך שכל סטודנט/ית שמסיימים אצלי את הקורס יהיו בעלי כלים ויכולות לראות את העולם בזווית ראיה רחבה יותר ויצליחו להבין איך ניתן לשפר וליעל את מערכת המזון שלנו בצורה מקיימת.

אם היה דבר אחד שיכולת לשנות בהכשרת אדריכלי/ מעצבי/ מהנדסי העתיד, מה הוא היה? פרקטיקה פרקטיקה פרקטיקה

מהם בעינייך שלושת האתגרים הבוערים היום בתחום עיסוקך? רגולציה – יש להטמיע גישות סביבתיות ומקיימות בחוקים והתקנים הממשלתיים.

תגמול כלכלי לקיימות – נדרשים תמריצים לחברות ותעשיות שמביאות לשיפור בסביבה ובחברה ומנגד להטמיע בחישוב הכלכלי תשלום ריאלי לפגיעה בסביבה ובחברה. תגמול כלכלי משקף מציאות, יביאו לקידום הקיימות.

איגום משאבים – בגלל שתחום הקיימות מורכב ומשפיע על תחומים רבים, ולכל תחום יש גופים שונים שפועלים ולכל גוף יש אנשים ותקציבים, יש צורך לאגם משאבים כדי לתת תנופה ראויה לקיימות ולמנוע את הפיזור שיש היום.

מאיזה קורס "ירוק" שעשית למדת הכי הרבה ומה? הכי למדתי מהקורס יערות מאכל. למדתי המון גם מתהליך החדרתו לאקדמיה כקורס אקדמי ראשון בארץ בתחום של חקלאות עירונית ויערות מאכל וגם למדתי הרבה על חקלאות בת קיימא במבנה של יערות מאכל, כפורצי מחשבה של גידול מזון שמשתלב עם הטבע ועם הפעילות האנושית, ללא תלות בו.