יעל הלפמן כהן

יעל הלפמן כהן

פיתוח וחקר תחום הביומימיקרי.

B.Sc  הנדסת תעשייה וניהול, טכניון

M.Sc מדעי הניהול, אוניברסיטת תל אביב

P.hD תכנון ביומימטי, אוניברסיטת תל אביב

תגיות קשורות

קורסים רלוונטיים

1. ביומימיקרי- חדשנות סביבתית בהשראת הטבע
2. ביומימיקרי- חדשנות, טכנולוגיה, סביבה

ראיון עם יעל הלפמן כהן

הדס צור/ינואר/2016

מה זה ביומימקרי? ביומימיקרי (Biomimicry) היא דיסיפלינה רב – תחומית העוסקת בחיקוי פתרונות הטבע לאתגרים אנושיים שונים. הטבע הוא ספרייה גדולה של רעיונות, מבנים, חומרים ותהליכים, מקור להשראה, ללמידה ולחיקוי. התחום מזוהה כיום כמנוע חדשנות וקיימות. ברמה המעשית, התחום מציע מתודולוגיות וכלים  להובלת תהליכי חדשנות מקיימת.

מאיפה צמח התחום הזה? מדובר למעשה על תחום חדש-ישן. מאז ומעולם התבונן האדם בטבע כמקור לידע והשראה. בעשורים האחרונים בעקבות התפתחות טכנולוגית-מדעית, יש נגישות טובה יותר לפתרונות התכנוניים של הטבע ויכולת לחקור ולהבין אותם. התחום הוא חלק ממגמה כלל עולמית של חיבור בסיסי ידע ביולוגיים והנדסיים שזוהתה כמקור לחדשנות במאה ה- 21.

כיצד הוא יכול לתרום בעייניך לעולם הבנייה והתכנון? תחום הביומימיקרי מזוהה כיום כמנוע לחדשנות טכנולוגית סביבתית – חוצה תעשיות. אתגרים שונים בעולם הבנייה והתכנון כבר נפתרו בטבע. כך למשל, המבנים בטבע הם מבנים יעילים, רב-תפקודיים, דינאמיים, מותאמים לתנאי הסביבה, וחסכוניים במשאבי חומר ואנרגיה. מערכות בטבע בנויות על פי "עקרונות החיים", עקרונות קיימות שתורגמו לרמה תכנונית ויכולים לשמש ככלי לתכנון מקיים. טכנולוגיות ביומימטיות רלוונטיות לעולם הבנייה כבר נמצאות בשוק. למשל: צבעים וזכוכיות בעלי אפקט ניקוי עצמי (אפקט הלוטוס), טכנולוגיות לוויסות טמפ', עומסי חום, לחות ועוד.

כיצד הגעת לתחום ואם את יכולה לתאר דוגמא שריגש אותך במיוחד וגרם לך להבין את הפוטניאל הגלום בתחום? נחשפתי לתחום לפני כעשור. התחום היה בחיתוליו גם ברמה העולמית. בארץ (ובעברית) לא היה כמעט מידע. הפוטנציאל של התחום לקדם חדשנות סביבתית בלט מהרגע הראשון.  אפקט הלוטוס היא דוגמא מצוינת לחדשנות סביבתית. מערכת של ניקוי עצמי המשתמשת במשאבים זמינים בסביבה (טיפות מים) ובמבנה חכם  (בליטות הידרופיליות) לייצר מנגנון של ניקוי עצמי, ללא השקעת אנרגיה וללא שימוש בדטרגנטים מזהמים. פשוט ואלגנטי. פתרונות רבים בטבע הם תוצר של מבנים יעילים ולא תוצר של שימוש בחומרים ואנרגיה כמקובל בתעשייה.

את מי אמור לשרת המאגר החדש? מהנדסים, מעצבים ומתכננים ביומימטיים המחפשים בטבע פתרונות חדשניים וסביבתיים לאתגרים תכנוניים שונים.

מהם שלושת האתגרים הסביבתיים הקריטיים ביותר בעייניך? אנרגיה- ניצול מקורות אנרגיה זמינים, לרבות שדות וכוחות טבעיים, בדומה להתנהלות של מערכות טבעיות.

מים – קצירת מים יקרים שהולכים לאיבוד בתהליכים תעשייתיים והשבתם לטבע או לשימוש האדם.

חומר- מעבר לשימוש במספר מינימלי של חומרים, לא רעילים ומתפרקים, היכולים לספק טווח נרחב של תפקודים, כמו בטבע.

לאילו אנשי מקצוע מיועדים קורסים של ביומימקרי? אילו תחומים יכולים למצוא בכך מקור חדשני לידע ורעיונות? ביומימיקרי היא דיסיפלינה רב תחומית. בהתאם, הקורסים מיועדים לאנשי מקצוע מדיסיפלינות שונות ובהם: מהנדסים (מתחומי הנדסה שונים), מדעים (מדעי החיים, מדעים מדוייקים), מעצבים, אדריכלים, אנשי סביבה, חינוך וניהול. בקורסים אנו עובדים בצוותים רב תחומיים על פתרון אתגרים, תוך שימוש במתודולוגיית הביומימיקרי.

לסיום אנא תני דוגמא למערכת שפותחה על בסיס למידה מהטבע? טורבינת רוח בעלת בליטות על הקצה המוביל של הלהב המסתובב. הבליטות "הועתקו" מסנפיר של לוויתן גדול סנפיר, ותפקידן בטבע לאפשר נתיב זרימה למים ולמנוע היווצרות מערבולות. חוקי הזרימה באוויר דומים. באופן דומה, מבנה זה מייצר נתיב זרימה לאוויר ומונע היווצרות מערבולות. אכן הגרר בטורבינה זו מופחת והטורבינה יעילה יותר. לפרטים:www.whalepower.com

Silence is Golden