אליאס מסינס

אליאס מסינס

אדריכל ויועץ לבנייה ירוקה, מנהל עמותת ecoweek

B.Arch מבצלאל, M.Sc מאוניברסיטת YALE University,
Ph.D מהאוניברסיטה הטכנית של אתונה 

 

 

 

 

תגיות קשורות

קורסים רלוונטיים

סטודיו עיצוב פנים

מקומות עבודה נוכחיים

אדריכל ויועץ לבנייה ירוקה עצמאי

המשרד להגנת הסביבה- יועץ לבניה ירוקה

מכון טכנולוגי חולון HIT- מנחה סטודיו לעיצוב פנים

אורט נביאים בירושלים – מרצה לסטודיו עיצוב ואדריכלות

מאמרים, מצגות ופרסומים

ראיון עם אליאס מסינס

הדס צור/ יוני/ 2015

מה לדעתך משמעות החיבור בין אדריכלות לקיימות?

ראשית כל הבניינים הם צורכי חומרי גלם, משאבי טבע וצורכי אנרגיה מהגדולים במשק. לכן הבניין הוא אחד מהתורמים המשמעותיים בבעיה האקלימית שאנו נמצאים בה היום. מה שמעניין זה שלפני שהמתכנן הפך להיות תלויי במכונות כדי לאקלם וליצור תנאים נוחים בבניין, דורות של בונים ומתכננים הצליחו ליצור פתרונות בצורה מקיימת, שלא צורכת אנרגיה. ההפעלה הייתה יותר חכמה, הפתרונות היו יותר מקומיים. דורות של בונים ומתכננים פיתחו מסורת, שבה הצליחו להתגבר ולחיות יחד עם האקלים המקומי בכל מקום בעולם. למרות תנאים קשים או קיצוניים וללא צורך באנרגיה וללא צורך להזיק לסביבה תוך כדי בניה והפעלה של הבניין. מה שקרה זה שאחרי המהפכה התעשייתית והגילוי של היכולות של הנפט ומקורות האנרגיה הלא מתחדשים, הפתרונות האלה נעלמו. לפני כן היו משתמשים בכל מקורות האנרגיה המתחדשים שהיו בשפע ובחינם לכולם- שמש, רוח, הטמפ' של קרקע. ­­­­התחלנו לנתק את התכנון מהפתרונות המסורתיים והחוכמה המצטברת שהייתה קודם.

מה זה מייצר?

זה גורם לקהילות שלמות לאבד את ביתם מתחת לים כאשר מפלס הים עולה עקב שנויים באקלים הגלובלי. ואז יש לנו כמה שאלות לא רק טכנולוגיות וחברתיות אלא שאלות אתיות ושאלות מורכבות- מה עושים? וכאן נכנס החיבור של האדריכל והמעצב. זה לא רק שאלה טכנית של איזה חומר או טכנולוגיה לבחור. אלא שאלה אתית: כמה שטח לתת לבית? האם שטח קטן יותר מספיק? האם הפרויקט מזיק? האם צריכים אותו ולא ניתן להשקיע את המשאבים למשהו יותר נחוץ? האם להסתמך כל כך הרבה על טכנולוגיות? האם לא נכון יותר לשכנע את היזם להשקיע יותר בהתחלה ולהזיק פחות במשך החיים של הבניין שלו? כמובן שאז צריך שהמתכנן שנמצא בפרונט יעזור ללקוח לקבל את ההחלטות האלה.

ומה מונע מאדריכלים ומתכננים לעשות את זה?

האדריכלים לא רוצים הרבה פעמים לעשות את זה כי זו עבודה מלוכלכת, זה לא סקסי. זה דורש 'לחנך' את הלקוח. לכן גם הרבה אנשים לא מתעסקים בזה. זה לא נוגע אליהם, זה לא בסקופ שלהם, זה כמו לדבר על בעיות באפריקה מבחינתם. אבל יש גם כאלה שלא יכולים להישאר אדישים ופועלים אתית בתחום הזה.

מהם מקורות ההשראה שלך לאדריכלות טובה ואחראית?

שני מקורות עקריים: אחד זה אנשים בודדים שהשפיעו עליי והשני זה הבניה המקומית המסורתית שהיא בעצם מסורת שהתפתחה במשך דורות אבל אנחנו מוכנים לוותר עליה בקלות בגלל שיותר אטרקטיבי לעשות מה משאנחנו רואים בז'ורנלים. למשל, המסורת שפיתחו הגילדות של הבנאים של האימפריה הביזנטית והעות'מאנית (קראו להם 'סנאף'). עד המאה ה-19. כל גילדה עבדה באיזור מסוים ופיתחה פתרונות גאוניים על בסיס התנאים האקלימים והחומרים הנמצאים בכל מקום ומקום. אם יש רוח ויש חום אז לפנות את הפתחים ל כיוונים המתאימים, אם האקלים מדברי ויש חום ביום וקור בלילה, לנצל את הפרשי הטמפ' לקירור בשעות החום. הם גם 'גילו' פתרונות כגון הצמדות לסלע כדי להנות מהטמ' הקבועה של הקרקע. למשל בכפרים באזור הבלקנים בנו בתים חצי חפורים, אז הבית קיבל טמפ' קבועה ונוחה מהקרקע, באופן טבעי לחלוטין בלי שימוש באנרגיה.

יש לך דוגמא לזה?

באי סנטוריני שביוון, הבתים בנויים צמודים לסלע, שמקרר את הבית בקיץ ומחמם אותו בחורף. אלה דוגמאות של פתרונות חכמים הרבים שקיימים בכל העולם. בעיני חובה ללמוד מהם וגם לשמר אותם לדורות הבאים. יכול להיות שיום אחד בעתיד הקרוב, לא נוכל להשתמש במזגנים כל כך בקלות כמו היום…..

ואדריכלים מעוררי השראה?

כבר מתקופת הלימודים הוא האדריכל המצרי חאסן פאתחי. הכרתי את העבודה שלו וקראתי את הספר שלו 'אדריכלות לעניים' ובהמשך נסעתי למצרים לפגוש אותו ב 1989. באותה שנה הוא נפטר, הוא היה בן 90. כשפגשתי אותו בביתו בעיר העתיקה של קהיר, הוא הרשים אותו מאד. למרות הגיל הוא היה עדיין מבריק, פעיל וחד. פשוט איש מדהים! פתחי חשף לפני פן אחר באדריכלות, פתאום אתה רואה ערכים, חיבור לבני אדם, בנייה מסורתית, שפה עיצובית מסורתית. בקיצור משהו שהמטרה שלו היא לא להיכנס לז'ורנלים אלא לשנות, להשפיע ולתרום. למעשה, כל האדריכלות המודרנית התחילה כאדריכלות נגד המצב שהגיעו הערים במאה ה-19. זיהום אוויר, כבישים מלאי מכוניות ומסוכנים להולכי רגל, בתים חשוכים, צפיפות בדיור, תנאים לא אנושיים לעובדי המפעלים של המהפכה התעשייתית. כל האדריכלים הראשונים של התנועה המודרנית ניסו דרך האדריכלות לפתור בעיות חברתיות אבל בסופו של דבר זה הפכה אדריכלות לעשירים, לחברות ולתאגידים הגדולים. אדריכלות של וילות ושל משרדי זכוכית יוקרתיים.

ומה שונה בפתחי?

פתחי שמר על המניפסט הזה ועל הערכים האלה לאורך כל חיו ושיקף אות בעבודתו. כשפגשתי אותו הרגשתי כאילו מישהו נותן לך מעטפה עם מכתב שחתמת עליו, עם מחויבות מסוימת להמשיך אזשהי דרך. שאתה לא יכול לשים בצד. לעומת זאת, הרבה ממה שקורה היום הוא מין מסיבה, ללא דין וחשבון כאילו שאין מחר. אפילו המסר שמעבירים לצעירים כל כך ריק שהם לא מבינים בשביל מה באנו לפה, לא מבינם שיש אחריות ומחויבות וקוד אתי כלפי החברה והסביבה.

אדריכל נוסף שהשפיע עליי הוא פרנסיס קארה (Francis Kere) אדריכל אפריקאי שקיבל מלגה לנסוע לגרמניה כדי ללמוד להיות נגר וגילה את יכולותיו באדריכלות ונהיה היום אחד מהאדריכלים המובילים בעולם! הסיפור המדהים שלו הוא שהוא חזר לכפר והתחיל לבנות בתי ספר מחומרים מקומיים בעזרת כל אנשי הכפר. הוא דוגמה מצויינת על מחויבות לחברה שממנה אתה בא, לא כדי לבוא לנצל ולעשות כסף, אלא כדי לעזור להרים את החברה דרך חינוך והזדמנויות. הוא לא נישאר בגרמניה אלא חזר לכפר וחולל שינוי. אנשים כאלה הם דוגמא מדהימה לאדריכלים הצעירים כאופציה לקריירה שיכולה להצליח וגם להיות מחויב לחברה ולסביבה.

את מי היית רוצה להזמין לשתף אתך פעולה במסגרת הקורסים שלך?

אני מנסה כל הזמן גם בסטודיו וגם בפעילות של ECOWEEK ליצור חיבורים בין אנשים, סיטואציות, צרכים ופיתרונות, רעיונות ובעיות, ובין מוסדות החברה והאקדמיה. בעבר וגם עכשיו אני בונה קורסים שמחברים בין מחלקות במוסדות אקדמיים, בין מוסדות אקדמיים במדינות שונות, בין מתנ"סים, בתי ספר, קבוצות תושבים וסטודנטים, כדי לגלות מצב אופטימלי של צורך מול היצע, פתרון מול בעיה ובעיקר מה שהמציאות יכולה ללמד את הסטודנט לעיצוב ואדריכלות. שהמציאות תגרום לו לשאול שאלות. להתבונן, ללמוד ולגלות.

אם היה דבר אחד שיכולת לשנות בהכשרת אדריכלי העתיד, מה הוא היה?

היה משפט ששמעתי הרבה בייל (YALE): 'מביאים לסטודנטים את האדריכלים המובילים בעולם כדי ללמוד מהדרך שלהם ולעשות בידוק כמוהם. בתקווה שיתבלבלו מכל הדכים השונות על מנת שבסוף יגלו את הדרך שלהם.' אני חושב שמקורות ההשראה של הסטודנטים חשובים ביותר. ולכן, הייתי משנה את הRole Models- שלהם. חשוב לחשוף את הסטודנטים למקורות מגוונים, עם ערכים וגישה שעונים לאתגרים של היום – למשל, בנייה שתורמת ולא מזיקה לסביבה.. צריך להשפיע בכל המישורים אחרת משחזרים כל הזמן אותו הדבר…

בעוד 5-10 שנים, כשהסטודנטים שלך יהיו בחזית העבודה, מה היית מצפה לראות מהם?

הרבה מוסדות אקדמיים אומרים כי שהם לא מלמדים בנייה ירוקה כי זה לא מעניין לסטודנטים. היו לי סטודנטים שברגע שהם נתפשו לתחום של הקיימות, פתאום משהו השתנה בהם. הפכו ליותר אקטיביים, פיתחו מחויבות ורצינות בעבודה שלהם וחיפשו דרכים כמה שיותר להשפיע ולחולל שינוי. היה מאד מרגש לחוות את זה בסטודיו. שיש אצלם את הניצוץ הזה,. אבל לפעמים האור בעיינים נעלם, כי בשוק לא מוצאים מענה ותמיכה למחויבות שלהם. השוק רוצה קונבנציונלי ולא פועל מהמקום של אתיקה, ערכים ולפעול למען חברה יותר טובה. הייתי שמח לראות שעל אף כל התהליך והמעסיקים שהם יעברו בדרך, הם יצליחו לשמור את המחויבות וימצאו דרכים לחולל שינוי.

ולסיום, מה המוזיקה שלה אתה אוהב להקשיב כשאתה עובד?

מאז בית הספר ניגנתי בגיטרה חשמלית ולכן פיתחתי זיקה למוסיקה רוק של שנות ה-70, 80 ו-90. זו המוסיקה שאני עדיין מאד אוהב לשמוע. יחד עם זאת, גם מוסיקה של מחזמרים כאשר הכרתי במשך לימודי בייל בקורס לעיצוב תפאורה לתיאטרון וגם כשעצבתי בתפורה למחזות ומחזמרים סטודנטיאליים. ולבסוף, מוסיקה קלאסית וקצת ג'ז.

Silence is Golden