הגורם האנושי בתכנון בר קיימא

הטכניון

המצדדים בעיצוב בר קיימא של בניינים משתמשים לרוב בטיעון כי בניינים הם צרכני משאבים ויצרני זיהום מהגדולים בעולם. אכן, בניינים אחראים לצריכה של כ- 60% מהחשמל, כ- 25% מכמות המים בעולם, ולפליטות של כ- 33% מגזי החממה הנפלטים על-ידי האדם. בהשוואה לענפים אחרים, מייחסים לענף זה את כמות הפליטות הגדולה ביותר. ניסיונות למגר את ההשפעות הללו התמקדו בעיקר בפיתוחים טכנולוגיים שמטרתם לשפר את יעילות היצור והתפקוד של רכיבי בניין שונים, של מערכות מכאניות תומכות אקלים, ושל מכשירי חשמל הנמצאים בשימוש בבניינים. אולם לאחרונה מצטברות יותר ויותר עדויות כי פיתוחים אלה אינם מספקים בכדי להתמודד עם המשבר הסביבתי העולמי.
מתברר כי יחסי הגומלין המורכבים בין תרבות צריכה ליברלית, כלכלת שוק חופשי וקידמה טכנולוגית מיצרים כשלי שוק המובילים לדפוסי צריכה אשר מכשילים את הניסיונות המסורתיים למגר את ההשפעות ההרסניות על הסביבה הגלובלית. כתוצאה מכך, אנו עדים לאחרונה להתפתחות של גישות בשיח הסביבתי המטות את המיקוד מפיתוח פתרונות טכנולוגיים אל עבר עיסוק בגורם האנושי; מתפתחים כלים מתחום מדעי ההתנהגות והכלכלה ההתנהגותית, מתפתחות אלטרנטיבות לפרדיגמות כלכליות מקובלות המערערות על הדרך בה אנחנו מגדירים "צמיחה" ו"רווחה", ומייצרות בסיס כלכלי לסגירת מחזורי החיים של מוצרים. במקביל, התפתחותן של טכנולוגיות מידע חדשנות משנות את האופן בו אנו מגדירים ומיישמים קשרים אנושיים ואת האופן שבו אנו צורכים שירותים ומשתמשים במרחב.
תהליכים אלו ואחרים עשויים לגרום לשינויים מרחיקי לכת בדפוסי הייצור והצריכה, בהיצע התעסוקה, ובמבנה הדמוגרפי והחברתי של האוכלוסייה.

Silence is Golden